עתיד הסייבר ואבטחת המידע בישראל – למה לצפות בשנת 2026
הביקוש לטאלנטים בתחום הסייבר ואבטחת המידע בישראל אינו רק גבוה – הוא בלתי פוסק. תפקידים חדשים בסייבר ובאבטחת מידע נפתחים מדי יום, רבים מהם “מתחת לרדאר” ואינם מגיעים כלל ללוחות הדרושים הסטנדרטיים. ככל שהעולם הופך למקושר יותר, כך גדל הצורך בחוקרי אבטחה ובאנשי הגנה מיומנים, וישראל היא אחד המרכזים החשובים ביותר בתחום זה.
אחד הכלים המרכזיים שעליהם צוותי אבטחה עדיין מסתמכים הוא בדיקות חדירה (Penetration Testing – PT) – מתקפות סייבר מדומות שמטרתן לבחון עד כמה ארגון מוגן באמת. סביב תחום ה-PT התפתחה אקוסיסטמה שלמה של מחקר חולשות, אבטחה התקפית ושירותי Red Team – ואקוסיסטמה זו צפויה רק להתרחב ככל שנתקרב לשנת 2026.
לאן תחום הסייבר ואבטחת המידע הולך עד 2026
מ־IT ל־״הכול מחובר״
הצמיחה המהירה של האינטרנט של הדברים (IoT) והחיבור ההולך וגובר בין התקנים, מערכות OT וסביבות ענן יצרו משטח תקיפה חדש לחלוטין. חוקרי אבטחה נדרשים להקדים את העקומה – לא רק להגיב לאיומים של אתמול.
התפתחות זו הובילה להיווצרות תתי־תחומים חדשים, כמו מחקר אבטחה למערכות משובצות (Embedded Security Research), המתמקד באבטחת:
- התקנים ובקרים משובצים
- מערכות רכב
- ציוד רפואי ותעשייתי
- התקני IoT לצרכן
עד שנת 2026, ארגונים יצפו מחוקרים להבין הן מערכות Low-Level והן ארכיטקטורות מבוזרות רחבות היקף.
בינה מלאכותית ולמידת מכונה בהגנה – וגם בהתקפה
אחת המגמות המרכזיות שמעצבות את עתיד הסייבר לקראת 2026 היא השילוב העמוק של AI ו־Machine Learning בכלי אבטחה:
- זיהוי חדירות ואנומליות מבוסס AI
- מיון, תיעדוף ואוטומציה של טיפול בהתראות
- גילוי דפוסים בכמויות עצומות של לוגים וטלמטריה
מן הצד השני, גם תוקפים משתמשים ב־AI כדי לאוטומט מתקפות פישינג, לעקוף מנגנוני זיהוי ולייצר וריאציות חדשות של תקיפות. מירוץ החימוש הזה יוצר ביקוש גבוה במיוחד לחוקרים שמבינים גם אבטחה וגם דאטה / ML.
הכוח של קוד פתוח וקהילה
מגמה חזקה נוספת היא המשך הצמיחה של קהילת הסייבר בקוד פתוח. חוקרים:
- מפרסמים ניתוחים (Write-ups) של חולשות
- משחררים כלים, PoCs ו־Frameworks
- משתפים פעולה בין מדינות וארגונים
המאמץ הקהילתי הזה משפר משמעותית את רמת האבטחה הכללית ומאיץ שיתוף ידע. עבור חוקרים ישראלים, פעילות בקהילות גלובליות (GitHub, כנסים, CTFs) הופכת כמעט לסטנדרט בסיסי.
2. מגמות גיוס באקוסיסטם ההייטק הישראלי
שנת 2026 צפויה להישאר שנה מצוינת – אך תחרותית מאוד – עבור חוקרי אבטחה מנוסים, במיוחד בישראל.
- חברות מוצר, סטארטאפים, קבלני ביטחון ותאגידים גלובליים מתחרים על אותם מועמדים
- מומחי Offensive Security (Red Team, חוקרי Exploits, Reverse Engineers) הם נדירים במיוחד
- תפקידים חזקים רבים כלל לא מגיעים ללוחות דרושים כלליים – הם מאוישים בשקט דרך קשרים והד־האנטינג ממוקד
עבור מעסיקים, המשמעות ברורה: גיוס בשיטת “פרסם ותתפלל” פשוט כבר לא עובד.
3. למה כל כך קשה לגייס חוקרי אבטחה
גיוס חוקרי אבטחה הפך לאחד האתגרים הקשים ביותר בשוק הגיוס הטכנולוגי.
מחסור בטאלנט מיומן
- מספר החוקרים האיכותיים (Low-Level, ענן, אפליקציה, תשתיות, Embedded ועוד) מוגבל
- רף הכניסה גבוה: ידע טכני עמוק, ניסיון מחקרי מעשי והבנה של איומים בעולם האמיתי
- רבים מהטובים ביותר כבר מועסקים בתפקידים אטרקטיביים ואינם מחפשים עבודה באופן אקטיבי
מורכבות תהליך ההערכה
סינון והערכה של חוקרי אבטחה דורשים זמן ומומחיות:
- בניית אתגרים מעשיים וראיונות טכניים
- הערכת איכות Exploits, קוד, מתודולוגיה ויצירתיות
- התעדכנות מתמדת בטכניקות וכלי תקיפה חדשים
עבור חברות רבות – במיוחד סטארטאפים בתחילת הדרך – קשה אפילו להגדיר איך נראה “חוקר אבטחה טוב”, שלא לדבר על ניהול תהליך גיוס מלא.
מטרה שנעה כל הזמן
עולם האבטחה משתנה במהירות:
- CVEs ווקטורי תקיפה חדשים מופיעים ללא הפסקה
- ענן, קונטיינרים, OT/ICS ו־AI מייצרים חולשות חדשות
- רגולציות ותקני ציות מתעדכנים
כתוצאה מכך, סט הכישורים הנדרש מחוקרי אבטחה ב־2026 אינו זהה לזה שנדרש ב־2021–2022. ארגונים זקוקים לאנשים שלומדים ומתעדכנים כל הזמן – לא רק נשענים על ניסיון עבר.
4. איך הד־האנטינג ו־Executive Search עוזרים
כדי להתמודד עם האתגרים הללו, חברות ישראליות וגלובליות רבות פונות ל:
- חברות הד־האנטינג ו־Executive Search
- סוכנויות גיוס המתמחות בסייבר
- מומחי Talent Acquisition שמבינים אבטחה לעומק
שותפים אלו:
- ממפים את השוק ומזהים חברות, יחידות וצוותים רלוונטיים
- פונים למועמדים פאסיביים שלא מגישים מועמדות בעצמם
- מבצעים סינון והערכה טכנית לפני הצגת מועמדים
- מסייעים בבניית הצעות ובהתאמת ציפיות לשני הצדדים
בתפקידי אבטחה, זה לעיתים ההבדל בין חיפוש מתסכל וארוך לבין סגירת גיוס קריטי שמשפיע על כל מערך האבטחה של החברה.
5. סיכום – עתיד גיוס הסייבר בישראל
מציאת חוקרי האבטחה הנכונים היא משימה מורכבת ותובענית. לאור המחסור בטאלנט והנוף האיומי המשתנה, חברות אינן יכולות להסתמך רק על מודעות דרושים כלליות או על HR פנימי.
בשנת 2026, ארגונים שיצליחו בתחום הסייבר יהיו אלה ש:
- יתייחסו למחקר אבטחה כפונקציה אסטרטגית, לא כ־“Nice to Have”
- ישקיעו בלמידה מתמשכת, כלים ושיתופי פעולה עם קהילת המחקר
- יעבדו עם הד־האנטינג מקצועי, Executive Search וסוכנויות נישה כדי להגיע לטאלנט הטוב ביותר בישראל ובעולם
חוקר/ת אבטחת מידע ומחפש/ת את האתגר הבא?
אם את/ה חוקר/ת אבטחת מידע ומחפש/ת הזדמנות חדשה:
- לתפקידים ייחודיים במחקר אבטחה וסייבר בישראל ובחו״ל – לחצו כאן
- אם את/ה חוקר/ת ג׳וניור או בתחילת הדרך, ניתן להיכנס ללוח המשרות של OctoSource ולחפש תפקידי אבטחה שמתאימים לרמה שלך
עתיד הסייבר ואבטחת המידע בישראל הוא בהיר, תובעני ובעל השפעה עצומה. השאלה אינה האם תהיה עבודה ב־2026 – אלא לאיזה צוות תרצה/י להשתייך כשגל האיומים הבא יגיע.