חירט וילדרס – הגירה ותעשיית ההייטק באמסטרדם

חירט וילדרס – הגירה ותעשיית ההייטק באמסטרדם

חירט וילדרס – הגירה ותעשיית ההייטק באמסטרדם: לאן פניו של אחד ממוקדי הטכנולוגיה המרכזיים באירופה?

הולנד מושכת מומחי טכנולוגיה מכל רחבי העולם. עם זאת, זרם הפליטים למדינה והאתגרים הנלווים אליו מעלים שאלות כלכליות וחברתיות מורכבות.

במאמר זה נבחן את השפעת הגירת הפליטים על הכלכלה המקומית ועל תעשיית ההייטק, נסקור את עמדותיו של חירט וילדרס בנושא, נציג את תוכניות הממשלה לשילוב פליטים בהייטק, ונסביר על תנאי הרילוקיישן הנוחים המוצעים לאנשי מקצוע בתחום הטק.

השפעת הגירת הפליטים על תעשיית ההייטק באמסטרדם

הגירת פליטים להולנד, ובפרט לאמסטרדם, מייצרת אתגרים כלכליים, חברתיים ולוגיסטיים. העיר נדרשת לספק שירותים חיוניים כמו דיור, תעסוקה ושירותי רווחה, מה שמפעיל לחץ על התקציב הציבורי. השפעות אלו נוגעות גם לשוק העבודה בהייטק:

• משרות בהייטק: חלק מהפליטים אינם מחזיקים במיומנויות הנדרשות לשילוב מיידי במגזר ההייטק, מה שיוצר צורך בהכשרות מתקדמות ובמאמץ נוסף מצד המעסיקים לספק הכשרות אלו.
• שכר ותנאי עבודה: תחרות על מקומות עבודה עלולה ליצור לחץ על השכר ועל תנאי העבודה של העובדים המקומיים. יחד עם זאת, כאשר פליטים מצליחים להשתלב בתעשייה, הם תורמים לגיוון ולחדשנות.

נתונים וסטטיסטיקה על השפעת הפליטים ותעשיית ההייטק באמסטרדם

• תרומה משמעותית של מהגרים להייטק: לפי נתוני ה-CBS, כ-30% מהעובדים במגזר ההייטק באמסטרדם הם מהגרים. מספר העובדים הזרים בתעשייה גדל ב-12% בשנת 2022, מה שמדגיש את תלות התעשייה בטאלנט בינלאומי.
• קליטת פליטים ותמיכה פיננסית: לפי נתוני Eurostat, בין השנים 2015 ל-2021 קלטה הולנד כ-200,000 פליטים. מחקר של אוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם מצא כי תוכניות הכשרה לפליטים בתחום הטכנולוגיה הובילו לעלייה של 8% בשיעור השתלבותם בשוק העבודה.

תוכניות ממשלתיות לשילוב פליטים בהייטק

הולנד משקיעה רבות בשילוב פליטים בתעשיית ההייטק באמצעות תוכניות הכשרה והכוונה. אחת היוזמות הבולטות היא "TechConnect", המסייעת להכשיר פליטים לתפקידים טכנולוגיים, תוך דגש על רכישת מיומנויות טכניות ויכולת השתלבות בשוק העבודה. יוזמות אלו מקלות על תהליך השילוב אך דורשות תקציבים נוספים ומחויבות לטווח ארוך הן מצד המעסיקים והן מצד המדינה.

עמדותיו של חירט וילדרס ותפקידו של גידי מרקוזובר

חירט וילדרס מציג עמדה נוקשה בנוגע להגירה, ומדגיש את הצורך לתת עדיפות לתעסוקה מקומית. כיום, מדיניות זו זוכה לתמיכה מצד ממשלתו של ראש הממשלה דיק סכוף (Dick Schoof), ובפרט מצד סגנו, גידי מרקוזובר – שר ההגירה יליד ישראל, הפועל להידוק הפיקוח על כניסת פליטים ושמירה על האיזון הכלכלי-חברתי.

רילוקיישן להולנד – מהלך פשוט לאנשי מקצוע בתחום הטק

רילוקיישן להולנד הוא תהליך פשוט יחסית עבור עובדי הייטק. המדינה מציעה תנאים אטרקטיביים, הכוללים ויזות עבודה מיוחדות והטבות מס (כגון ה-30% ruling) עבור עובדי טק בעלי כישורים מבוקשים. תנאים אלו הופכים את הולנד ליעד מבוקש עבור אנשי מקצוע בינלאומיים, המתקבלים בברכה בשל הביקוש הגבוה למיומנויות טכנולוגיות בשוק.

הצד השלילי של הגירת פליטים

מספר הפליטים החיים באמסטרדם מגדיל את הלחץ על מערכות הרווחה, מה שמתבטא בעלייה של 15% בדרישה לדיור ציבורי. בנוסף, תחרות מוגברת בשוק העבודה עלולה להוביל לירידת שכר במשרות בסיסיות וליצור חיכוך חברתי. השפעות אלו דורשות תכנון תקציבי מצד העירייה ותמיכה נוספת במערכות השירות הציבורי.

שתי עובדות שרבים לא יודעים

1. תרומה כלכלית ארוכת טווח של פליטים: מחקרים מראים כי בתוך חמש שנים מהגעתם, פליטים מייצרים תוספת של 0.4% לתמ"ג המקומי בזכות השתלבותם בשוק העבודה.
2. תוכנית ייחודית לפליטים: TechConnect מציעה לפליטים בהולנד הכשרות מקצועיות מתקדמות במקצועות הטכנולוגיה, ובכך עוזרת להם להשתלב במגזר ההייטק ולתרום לפיתוח הכלכלה המקומית.

סיכום

הגירת פליטים לאמסטרדם מייצרת אתגרים כלכליים וחברתיים, אך היא גם מביאה איתה יתרונות פוטנציאליים לכלכלה המקומית ולתעשיית ההייטק בטווח הארוך. למרות הקשיים המיידיים, הולנד רואה בפליטים נכס פוטנציאלי לעתיד כלכלי טוב יותר וממשיכה לקדם את שילובם במגזר הטכנולוגי.¹