תכירו את עידו. עידו בטוח שהוא פשוט אלוף העולם בכל מה שקשור לתהליך של חיפוש עבודה.
כל בוקר בשמונה אפס אפס, הוא מתיישב עם קפה שחור, פותח את לשוניות הדרושים, ומתחיל 'לירות'. הוא פועל כמו צלף עיוור בתוך שדה קרב. הוא משתמש בכפתור הקסם - ה-'Easy Apply'. קליק. עוד קליק. 40 קורות חיים נשלחו ביום אחד.
בסוף היום עידו נושף לרווחה, מותש אך מרוצה. הוא מרגיש פרודוקטיבי. הוא הרי 'עבד' בלחפש עבודה.
אבל עבר חודש, ועידו קיבל בדיוק שתי תשובות. שתיהן אוטומטיות. שתיהן היו מנוסחות בנימוס קר: 'תודה על זמנך, אך החלטנו להתקדם עם מועמדים אחרים'.
הוא כועס. הוא טוען שהשוק קשה. שהמגייסות אטומות. אבל האמת? האמת היא שחיפוש עבודה זה לא טינדר. אתם לא יכולים פשוט להחליק ימינה עשרות פעמים ביום ולקוות למאצ'.
אשליית הפרודוקטיביות: הפסיכולוגיה שמאחורי ההגשה המהירה
למה עידו (וכנראה שגם אתם) כל כך אוהבים את כפתור השליחה המהירה? כי הוא פותר לנו בעיה פסיכולוגית עמוקה: הפחד מדחייה.
המוח האנושי מתוכנת לשנוא דחייה אישית. זה מרגיש כמו איום קיומי. כשאנחנו שולחים קורות חיים לתוך מערכת שחורה ואנונימית, אנחנו 'עושים פעולה' שמייצרת לנו תחושת שליטה מזויפת ושחרור דופמין קטן, אבל אנחנו מגנים על האגו שלנו. הרי אם אף אחד לא עונה, לא אני נדחיתי, אלא הקובץ שלי נבלע. זה לא אני, זו 'המערכת'.
בפועל, זו אשליה מסוכנת. אתם חושבים שאתם בתנועה, אבל אתם רצים על הליכון. אתם מזיעים, אתם מתעייפים, אבל אתם נשארים בדיוק באותו המקום.
ה'סלקטור' של המועדון: לצאת מהחור השחור של ה-ATS
כדי לנצח את המשחק של חיפוש עבודה, צריך להבין איך נראה הלוח מהצד השני.
כשאני מקבלת מנדט לאייש משרת מפתח קריטית בארגון, הדבר האחרון שאני עושה זה לצלול לתוך מאגר של 800 קורות חיים שהגיעו מכפתור ה-Easy Apply. למה? כי 95% מהם לא רלוונטיים. אנשים לוחצים מתוך ייאוש, מתוך שעמום, ובלי טיפת מיקוד.
מערכות ה-ATS (מערכות ניהול מועמדים) פועלות כמו הסלקטור הקשוח ביותר במועדון. אין לכם את מילות המפתח המדויקות? אין לכם את שנות הניסיון שהוגדרו באלגוריתם? אתם אפילו לא מגיעים למסך שלי. נפסלתם לפני שהתחלתם.
אז מה המגייסות באמת עושות? יוצאות לצוד.
אנחנו משתמשות בכלים של מודיעין עסקי, מפעילות חיפושי בוליאן מתקדמים, ומאתרות בדיוק את הטאלנט שאנחנו צריכות. ובנקודה הזו, הפתרון עבורכם הוא אחד: אתם חייבים להתחיל לעשות 'הד-האנטינג' לעצמכם.
איך לעבור מפסיביות לאקטיביות מוחלטת בחיפוש עבודה?
אם נמאס לכם לחכות שמישהו אחר יחליט על גורל הקריירה שלכם, הגיע הזמן לפרוץ את הדלת מהצד. הנה המהלכים שיהפכו את הגישה שלכם לבלתי ניתנת לעצירה:
1. תפסיקו לפנות ל'חברה' – תתחילו לפנות לאנשים
אין דבר כזה 'לשלוח קורות חיים ל-Google' או לסטארט-אפ תורן. יש מנהל פיתוח ספציפי, יש סמנכ'לית מוצר, ויש מנהלת משאבי אנוש שכואב לה הראש כי התקן שלה פתוח כבר חודשיים.
ראיתם משרה שאתם רוצים? תעשו חיפוש עבודה בהייטק כמו בלשים. כנסו ללינקדאין, מצאו מי האדם שסביר להניח מנהל את הצוות הזה, ושלחו לו הודעה אישית חדה. לא 'היי, מצורפים קורות החיים שלי'. אלא: 'היי, שמתי לב שאתם מגייסים לצוות שלכם. ראיתי שאתם מתמודדים עם אתגר טכנולוגי X, ובשנתיים האחרונות עזרתי לחברה שלי לפתור בדיוק את זה. אשמח לקפה קצר או לשיחה כדי לבחון התאמה'.
זה מראה יוזמה. זה מראה אומץ. וזה שם אתכם מעל 500 האנשים שפשוט לחצו על כפתור.
2. תפסיקו להיות 'גם וגם'
כשאני קוראת פרופיל של מישהו שכותב 'Product Manager | UX/UI Expert | Python Developer', אני לא חושבת שהוא ורסטילי. אני חושבת שהוא לא מפוקס, נואש, ומנסה לתפוס כל ציפור שעוברת באוויר.
מעסיקים לא רוצים אולר שוויצרי בינוני, הם רוצים סכין מנתחים חדה. התמקדו בנישה שלכם. אם אתם מכוונים למשרת דאטה, תדברו דאטה. אם אתם פונים דרך חברות השמה להייטק שמתמחות בגיוס כירורגי, דאגו שהמסר שלכם יהיה אחיד וברור מהשנייה הראשונה.
3. תפסיקו להתנצל והתחילו לשדר ערך
רוב המועמדים מגיעים לשלב של הכנה לראיונות עבודה כשהם בעמדת מגננה. הם נכנסים לחדר או לזום בתחושה שהם באו 'להיבחן' ואסור להם לטעות.
תשנו את המיינדסט. אתם לא תלמידים שמחכים לציון. אתם אנשי מקצוע שבאו לבחון עסקת קומיוניקציה. תשאלו אתם שאלות קשות: מה גרם לאדם הקודם בתפקיד לעזוב? איפה הצוות מתקשה היום? איך נראית הצלחה בתפקיד הזה בעוד חצי שנה?
כשאתם מתראיינים ממקום של שוויון ובדיקת התאמה דו-צדדית, אתם מפסיקים להיות 'עוד מועמד' והופכים ל'יועץ שרוצים לעבוד איתו'.
לסיכום: אל תשאירו את הקריירה שלכם ליד המקרה
שוק העבודה הנוכחי לא מרחם על הפסיביים. אם תמשיכו לבנות על הודעות אוטומטיות, תמשיכו לקבל סירובים אוטומטיים.
חיפוש עבודה הוא עבודה במשרה מלאה שדורשת חוסן נפשי, אסטרטגיה מודיעינית, ויכולת לקבל 'לא' ישיר ואישי. מי שמוכן לשלם את המחיר הרגשי של ליזום פניות, לעקוף סמכויות, וליצור נטוורקינג אמיתי – הוא זה שיקטוף את המשרות שאף אחד אחר אפילו לא ידע שהן קיימות.
תעצרו את הטייס האוטומטי. תרימו את הראש מהלוח. הקריירה שלכם שווה יותר מעוד קליק מהיר.
דקלה עלפי, מייסדת OctoSource.
